נילס בוהר – הבדלי גרסאות
Lev Polvoi (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[en:Niels_Bohr]] [[da:Niels Henrik David Bohr]] [[de:Niels Bohr]] [[es:Niels Bohr]] [[fr:Niels Bohr]] [[ja:ニールス・ボーア]] [[nl:Niels Bohr]] [[pt:Niels Bohr]] |
|||
'''נילס בוהר''' (7 לאוקטובר 1885 - 18 בנובמבר 1962) היה [[פיסיקאי]] [[דנמרק|דני]], שתרם רבות להבנת מבנה ה[[אטום]] ו[[מכניקת הקוונטים]]. |
|||
⚫ | בוהר נולד ב[[קופנהגן]] שבדנמרק. הוא למד [[פיסיקה]] באוניברסיטת קופנהגן וב-1911 קיבל את הדוקטורט על עבודה בנושא התאוריה של האלקטרונים במתכות. באותה שנה עבר לאוניברסיטת קיימברידג' לעבוד עם ג'. ג'. תומסון, אבל משום שהשנים לא הסתדרו עבר, תוך זמן קצר, לאוניברסיטת מנצ'סטר לעבוד עם [[ארנסט רתרפורד]] שחקר את מבנה האטום. |
||
נילס בוהר |
|||
⚫ | |||
1885 - 1962 |
|||
⚫ | ב-1916 חזר לקופנהגן ונעשה פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה שם. בשנת 1941, בעת הכיבוש הנאצי של דנמרק, ביקר אצל בוהר תלמידו לשעבר, [[וורנר הייזנברג]], שעמד באותה עת בראש התוכנית הגרמנית לפיתוח [[פצצת אטום]], ובוהר שמע ממנו על התוכניות הגרמניות בתחום זה. בוהר ניסה להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אבל משום שאמו היתה יהודיה המשפחה נאלצה לברוח בספינת דייג לשבדיה ב-1943. הם הגיעו לבסוף ל[[ארצות הברית]], שם הצטרף בוהר לצוות בלוס אלמוס שעבד על פיתוח [[פצצת אטום|פצצת האטום]]. בדומה לאיינשטין, גם בוהר ראה את הסכנה שבפצצת האטום, וגם הוא כתב לנשיא רוזוולט ולראש ממשלת בריטניה, צ'רצ'יל, והביע את פחדיו בנושא. |
||
לאחר המלחמה חזר לקופנהגן ופעל כדי להביא לפיקוח ולפירוק נשק בעולם. |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
היסוד [[בוהריום]] קרוי על שמו של בוהר. |
|||
⚫ | |||
⚫ | ב- |
||
⚫ |
גרסה מ־05:40, 26 באוגוסט 2003
נילס בוהר (7 לאוקטובר 1885 - 18 בנובמבר 1962) היה פיסיקאי דני, שתרם רבות להבנת מבנה האטום ומכניקת הקוונטים.
בוהר נולד בקופנהגן שבדנמרק. הוא למד פיסיקה באוניברסיטת קופנהגן וב-1911 קיבל את הדוקטורט על עבודה בנושא התאוריה של האלקטרונים במתכות. באותה שנה עבר לאוניברסיטת קיימברידג' לעבוד עם ג'. ג'. תומסון, אבל משום שהשנים לא הסתדרו עבר, תוך זמן קצר, לאוניברסיטת מנצ'סטר לעבוד עם ארנסט רתרפורד שחקר את מבנה האטום.
בוהר לקח את התיאוריה של רתרפורד על האטום הגרעיני ויחד עם תורת הקוונטים של איינשטין ופלנק פירסם בשנת 1913 דגם חדש לאטום. הוא גילה כי אלקטרון בתוך האטום יקרין או יספוג אנרגיה כאשר הוא משנה את המסלול שלו סביב הגרעין. ב-1922 הוענק לו פרס נובל לפיסיקה על עבודתו זו.
ב-1916 חזר לקופנהגן ונעשה פרופסור לפיסיקה באוניברסיטה שם. בשנת 1941, בעת הכיבוש הנאצי של דנמרק, ביקר אצל בוהר תלמידו לשעבר, וורנר הייזנברג, שעמד באותה עת בראש התוכנית הגרמנית לפיתוח פצצת אטום, ובוהר שמע ממנו על התוכניות הגרמניות בתחום זה. בוהר ניסה להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אבל משום שאמו היתה יהודיה המשפחה נאלצה לברוח בספינת דייג לשבדיה ב-1943. הם הגיעו לבסוף לארצות הברית, שם הצטרף בוהר לצוות בלוס אלמוס שעבד על פיתוח פצצת האטום. בדומה לאיינשטין, גם בוהר ראה את הסכנה שבפצצת האטום, וגם הוא כתב לנשיא רוזוולט ולראש ממשלת בריטניה, צ'רצ'יל, והביע את פחדיו בנושא.
לאחר המלחמה חזר לקופנהגן ופעל כדי להביא לפיקוח ולפירוק נשק בעולם.
בוהר מת ב- 18 בנובמבר 1962 בקופנהגן.
היסוד בוהריום קרוי על שמו של בוהר.