|
מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית
 מהו מפעל המילון ההיסטורי
מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל
המחקר של האקדמיה ללשון העברית. תכליתו להציג את אוצר המילים של העברית
בגלגוליו במהלך תולדותיו, היינו להציג כל מילה עברית בהתפתחות צורתה, בגלגולי
הוראותיה ובהקשריה למן הופעתה הראשונה בספרות הכתובה ואילך.
ראשיתו של
המפעל
סמוך לימי כינונה של האקדמיה ללשון
העברית, בשנת תשי"ג (1953), יזם נשיא האקדמיה באותם הימים, נפתלי הרץ
טור-סיני, דיון ברעיון הישן של ייסוד מילון היסטורי. בשנת תשי"ד (1954) כללה
מליאת האקדמיה בתכנית מפעליה את כינון המילון. הרעיון נידון בישיבות האקדמיה
ובדיוני מלומדים ולסוף יוסד המפעל בשנת תשי"ט (1959). על מלאכת הקמתו וניהולו
הופקד פרופ' זאב בן-חיים. הוא הגה את דמותו ואת תבניתו והוליכו אל המקום שהוא
מצוי בו היום. פרופ' בן-חיים היה מנהל המפעל ועורכו מאז ועד לשנת תשנ"ב
(1992). ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן
התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות .
מייסד מפעל המילון
ההיסטורי הכריע כבר בראשית הדרך להיזקק למחשב ככלי עזר בעיבוד החומר, ולכן עם
כינון מפעל המילון ההיסטורי הוקם מדור המיכון, לימים מדור המחשוב .
דרכי העבודה של המפעל
במפעל שלושה מדורים העוסקים
במלאכת הלקסיקוגרפיה: מדור הספרות העתיקה; מדור ספרות ימי הביניים; מדור
הספרות החדשה. מדור המחשוב מלווה אותם בקליטת הנתונים שלהם במחשב
ובעיבודם למצע נתונים.
עובדי המפעל עוסקים בהתקנת החיבורים על פי ספרי
המקורות. מדור הספרות העתיקה נזקק לכתבי יד ולמהדורות ביקורתיות. מדור הספרות
החדשה נזקק להדפסות הראשונות של היצירות, כפי שיצאו לאור בימי חיי המחבר והוא
סמך ידו עליהן.
כל חיבור וחיבור מוקלד במחשב אגב הקפדה רבה בהעתקתו. הטקסט
מפורק לתיבות ולכל תיבה נרשם ערך מילוני. על פי הערכים המילוניים נערך מאגר
נתונים בצורת קונקורדנצייה, ובו מוצגים כל ההקשרים שהערך המילוני מופיע בהם
לפי סדרם הכרונולוגי. המאגר יעמוד לרשות כותבי הערכים לשם בחירת ההקשרים
הראויים להציג את משמעותה של כל מילה ומילה במילון העתיד להתחבר. דוגמה לכך
ראתה אור בחוברת של לשוננו על השורש
ערב.
כיצד ייראה המילון
ההיסטורי?
המתבונן במחברת לדוגמה, היא השורש ערב, המחזיקה 75 עמודים (לבד מן
המפתחות ומן הנתונים הסטטיסטיים), ייתן דעתו למידותיו של הערך הזה. הוא ישאל
את עצמו כמה כרכים יחזיק המילון ההיסטורי לכשיהיה גמור, ומי יהיה עשיר דיו
לקנותו. מילון שמידותיו גדולות וכרכיו מרובים אינו שווה לכל נפש. מקומו
בספריות הגדולות של מוסדות, שיש לאל ידם לרכוש כלי יקר כזה ולשכנו
באוצרותיהם. אף חיפוש הערך המבוקש במילון גדול-ממדים כזה כרוך בטורח מרובה.
ועוד: הדפסת כרך מכרכי המילון תחתום אותו לשנים רבות עד לעדכונו במהדורה חדשה
העתידה להוסיף את המידע המתחדש העולה מן המחקר.
ואולם אין הספר המודפס
הדרך היחידה להציג לפני המעיין את אוצר המילים של הלשון. עולם המחשב והתקשורת
במחשב מזמנים אפשרויות אחרות של הצעת המידע שמערכת מילון מעצבת. ברכה מרובה
יש בשימוש במחשב, לפי שהוא מעמיד אפשרויות מגוונות לסידור המילון מזה ולהעברת
המידע מזה. ניתן להעלות על הדעת את האקדמיה ללשון העברית כמרכז לאומי של
לקסיקוגרפיה ובו כל הידע המצטבר והולך מפעם לפעם, והוא ערוך כמידת עיבודו,
והוא הולך ומשתנה ומתעדכן עם כל חידושי המחקר, כעין "ספרייה לאומית" של
המילים של העברית. המחשב מיישן את הוויכוח בין מצדדי המילון הזורם מתקופה
לתקופה ובין השואפים להפיק מילונים נפרדים לתקופות מוגדרות, לפי שהוא יכול
להפיק ערך המקיף תקופה אחת ולחבר אותו אחרי כן לערך המקיף תקופה אחרת, בלי
לפגוע בסדר הערכים שלו ובלי לפגום בהצגת הרציפות ההיסטורית של הלשון. כך
ייווצר ערך אחד הזורם לאורך כל התקופות בדמות "ערכים מודולריים" המתחברים זה
עם זה ליחידה אחת. תקשורת המחשבים תפתור גם את בעיית המקום ואת בעיית טורח
החיפוש בספרים גדולים וכבדים, שאינם מצויים תחת ידו של כל דורש. אל המרכז
האמור יוכל כל אדם לפנות ולקבל על צג מחשבו האישי את המידע שהוא מבקש אגב
חיפוש עצמאי וסידור המידע לפי צרכיו.
מועצת המילון
ההיסטורי
משה בר-אשר (יו"ר), יהושע בלאו, זאב בן-חיים, גדעון
גולדנברג, אברהם טל, ישראל ייבין, יהודה רצהבי.
המערכת
משה בר-אשר, גדעון גולדנברג, אברהם טל;
העורך בשנים תשי"ט-תשנ"ב: זאב בן-חיים;
העורך משנת תשנ"ב ואילך: אברהם טל;
העורך השותף: ישראל
ייבין.
פרסומי המילון
ההיסטורי
מדור הספרות העתיקה
מדור הספרות החדשה
מדור ספרות ימי
הביניים
מאגרים ממוחשבים |
|
|
